די בכך

איש לא העריץ את ג’ורג’ יותר מבובי, אחיו הצעיר. מן הזיכרון הראשון שלו היו תמיד שניהם יחד, ג’ורג’ בחזית, ובובי בעקבותיו. אך האח הבכור, האבהי והמרשים, שלימד את בובי לקלוע פחיות ולהרכיב דגמי עץ, שהסביר לו על רזי העולם ועודד אותו יותר מאביו ומאימו יחד, איבד את דרכו. הפרעה נפשית לא מאובחנת הלכה ושיבשה את תפיסתו ואת חיי השניים, הלכה והחמירה, ואז התפרצה באחת. שרֵפה גדולה בחצר הבית, כוויות מאיימות וסמויות מן העין וטינה שאינה מתפוגגת שינו את חיי השניים לתמיד.

גם קרול נושאת את עברהּ כמשקולת. אביה עזב, ואימה הידרדרה מול עיניה באופן כה גס שהיא נאלצה לעזוב ולשנות את שמה כדי להתחיל מחדש. כשקרול ובובי נפגשים בבגרותם הפצעים הישנים נפתחים לרווחה. הזוג הצעיר והאח הרדוף נדרשים לבחון

את כאבם ואת האחריות שלהם, להשלים עם המציאות, להיעזר זה בזה כדי לגדול ולמצוא כוח במה שיש.

שמו של תומס ה’ אוגדן נודע שנים רבות בשדה הפסיכולוגיה והאנליזה. ספריו ומחקריו נחשבים שם דבר ברחבי העולם ואף תורגמו לעברית בהוצאת עם עובד. אך כתיבתו הרגישה בתחום הפרוזה הפתיעה את קוראיו: שני הרומנים מפרי עטו הפרטים שהושמטו ולא אימא שלי, היו לרבי־מכר ועוררו התלהבות גדולה בקרב קהל רחב

וחדש שלא ידע כלל על כתביו המקצועיים של המחבר. בזכות שפתו העשירה והמרובדת ובזכות הבחנותיו הייחודיות הקריאה בספרו היא הנאה צרופה.